81 דפנה רוזנבליט הן תאומות, כלומר שתיים שהן העתק מושלם, שכפול ללא וריאציה . ייחוד אחר של סיפור זה לעומת שתי הגרסאות שראינו, מופיע בתיאור תהליך ההתחפשות של הזאב . בסיפור זה הסימן היחיד שהאם נותנת לבנותיה לצורך זיהויה בבואה אל הבית הוא זנבה הקצוץ . כאשר מסרבות העיזות התאומות לפתוח את הדלת לזאב על שום זנבו הארוך, הוא מבין שעליו לקצוץ את הזנב לצורך הטעייתן . אולם הפעם התהליך אינו מהיר ופשוט כמו בשני הסיפורים האחרים . הזאב נאלץ לכתת את רגליו בדרך להשגת המטרה . כאשר הוא פונה לנמלה ומבקש ממנה לקצץ את זנבו, היא דורשת בתמורה ליטרת חיטה . כאשר הוא פונה לגורן לבקש ליטרת חיטה, דורש ממנו הגורן בתמורה מחרשה . המחרשה בתורה דורשת בתמורה מים מהמעיין, והמעיין דורש ריקוד מן השבאב . כך נפתחת לה מחרוזת חד- גדיא הכוללת שתים-עשרה חוליות המצטרפות זו לזו, ומדוקלמות שוב ושוב כך שהן ממלאות כמעט את כל נפח הסיפור . בדרך זו מצליח הסיפור העתיק, הגנרי, המתגלגל בין תרבויות, להתמלא במאפייני העולם של המספרת המוסרת אותו, ולצייר תמונת נוף עשירה ומפורטת המאכלסת את כל המאפיינים המקומיים ברגע המסירה המשותף למספרת ולמאזינים ....
אל הספר