גלעין הפלפל

32 עיונים בספרות ילדים גליון 32 דממה נפלה ואיש לא ענה . התרחק האיש מהשיירה וחזר לשוק, לשאול על גלעין הפלפל . הוא עבר בין הסוחרים וביקש מהם גלעין של פלפל, אך כולם ענו לו בחשדנות רבה . אחד אמר : ״אתה בטוח שאתה חאג׳ ? ״ ואחר תמה : ״איך אתה לא מתבייש לשאול שאלה כזאת ? ״ ואחרת אמרה : ״לְלֹא צְנִיעוּת יָאָה, הוֹלֶכֶת הפְּרִיצוּת וְגוֹאָה . ״ לבסוף פגש באיש פלוני שענה על שאלתו בשאלה : ״איה בתך שביקשה לה גלעין פלפל ? ״ השיב גם האב בשאלה : ״על שום מה כבודו שואל ? ״ החזיר הפלוני תשובה חותכת : ״אני גלעין הפלפל ! ״ כשהבין האב כי ״גלעין הפלפל״ הוא אדם, ולא סתם אדם אלא גבר, תמה מאוד, והכעס גאה בליבו . מייד יצא מהשוק ושב לשיירה . הפעם הסכימו הגמלים לקום על רגליהם וללכת . כשהגיע האב לביתו הוא חילק לבני ביתו את המתנות שהביא להם : תמרים, חינה, קטורת , צמידים לידיים ואצעדות לרגליים . לבסוף אמר לשתי בנותיו הגדולות שהוא מסרב לראות את פניה של בתו הקטנה, ואם יראה אותה, הוא יהרוג אותה . בעקבות דבריו עברה הבת הקטנה לגור במרתף אפלולי בקצה הגינה, הרחק מעיניו של אביה . יום אחד, בשעת ערב מוקדמת, ראתה הנערה עורבני ...  אל הספר
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט