קרנבל החיות של מאיר שלו: תשוקה, אלימות ומיניות ב"רוני ונומי והדב יעקב" וב"אריה בלילות"

120 שעסקו בין היתר במאבק בין הארוס לתנטוס ( "איך המציא האדם הקדמון לגמרי במקרה את הקבאב הרומני ? ", 1993 ) , בזקנה ובמוות ( "הטרקטור בארגז החול", 1995 ) ואפילו בנטיות א-בינָריות ומגדר שלישי ( "הדודה מיכל", 2000 ) . בתקופה זו הפגין שלו תעוזה יוצאת דופן, וניצל את מעמדו ההגמוני כדי לכתוב על נושאים שמבוגרים מבקשים להסתיר מילדים, ואילו ילדים דווקא מתעניינים בהם מאוד . במאמר זה אבקש להראות את יחסו המתריס של המחבר כנגד אופייה השמרני של ספרות הילדים באמצעות קריאה סימפטומטית בשני ספרים המעמידים במרכזם חיות טרף אימתניות : "רוני ונומי והדב יעקב" ( להלן "רוני ונומי" ) ( 2004 ) ו"אריה בלילות" ( 2006 ) . ספרים אלה, שזכו להכרה רחבה מצד הורים, מבקרי ספרות, אנשי חינוך וחוקרי אקדמיה מיד עם צאתם לאור, התקבלו באופן שונה . בעוד "רוני ונומי" נתפס כספר חינוכי נפלא המעשיר את שפתם של ילדים, "אריה בלילות" הגיע לוועדה לזכויות הילד בכנסת בגלל הרמיזות המיניות המוסוות בו, ובשל החשש שעלילתו מקדמת אי-ציות לסמכות הורית . הקדמה החתירה של שלו תחת הפרדיגמה החינוכית של ספרות הילדים איננה בגדר חידוש, שכן במרבית ספריו ביקש ...  אל הספר