"אני רע, וזה טוב": אמת ונרטיב בסיפורי נבלים ואנטי־גיבורים בתרבות ילדים עכשווית

75 צד : הסיפור של הגיבור מפסיק להיות מרכז העלילה, והנבל גובר עליו באחזקת מושכות המספר . כך שומע הקהל את גרסתו של הנבל כמי שרואה את עצמו כקורבן, בפעם הראשונה, לאחר שבמשך שנים ארוכות שמענו באופן בלעדי את גרסת הגיבור . שאלת השבירה או הערעור על תפיסות הטוב והרוע אינה חדשה בהיסטוריה של הפילוסופיה, ושורשיה נטועים בפילוסופיה של פרידריך ניטשה במאה ה- 19 , בספריו "דמדומי שחר" ( 2014 [ 1881 ] ) "מעבר לטוב ולרוע" ( 1967 [ 1886 ] ) ו"לגניאולוגיה של המוסר" ( 1967 [ 1887 ] ) . ניטשה מערער על הש איפה לאמת ועל ע רכי האדם והתרבות, ומציג או תם כרציונליזציות פסיכולוגיות לתכליות קיומיות אחרות ( סיגד, 1990 ) . באפוריזם 119 ב"דמדומי שחר", טוען ניטשה כי "משפטי המוסר והערכיות שלנו אינם אלא דימויים והזיות המוסבים על תהליך פיסיולוגי בלתי ידוע לנו" ( עמ' 193 ) . ניטשה מוסיף שמעשה המוסר הוא מעשה עריצות נגד הטבע ונגד התבונה ( מעבר לטוב ולרוע, אפוריזם 188 , עמ' 93 ) , וכי למוסר שליחות קיומית שהאינטרס שלה הוא שיעבודה של הרוח עד שתציית לחוק ( אפוריזם 188 , עמ' 94 ) . ערכי מוסר אלה נקבעים על פי הדת, הטוענת לקיומו של צ...  אל הספר
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט