פתח דבר

6 ברוח זו המבקשת להישיר מבט מתאפיין גם גיליון 31 של עיונים . אף שאין לגיליון זה נושא מאחד, יש הרבה מן המשותף למאמרים, ויש דרכים שונות לארוג אותם, אם לא למכלול, אזי ודאי לשיחה משותפת . אני מוצאת בהם לפחות שתי תמות מסקרנות משותפות לא בלתי תלויות : האחת – הזיקה בין היצירה והזמן על ריבוי צורותיו, והשנייה – השאלות על אודות מחיצות ההפרדה או חוסר ההפרדה בין עולם הילדים ועולם המבוגרים, כמו גם בין חיי בני האדם לחיי בעלי החיים . מאמרו של גדעון טיקוצקי ( התום שלאחר התהום : שירת לאה גולדברג לילדים בזיקה לזמנה ) , הפותח את הגיליון, משלב בין זמן היסטורי, זמן ביוגרפי, וזמן אישי – והחומרים שהוא עוסק בהם הם יצירות, זיכרונות ומכתבים מאת לאה גולדברג . אחת המסקנות החשובות העולות ממאמרו היא היכולת להבין את זרימת הזמן או את עיבויו של הזמן אצל לאה גולדברג דווקא על ידי המסת האבחנות האפריוריות בין היצירות לילדים לבין היצירות למבוגרים . בכוחה של מסקנה זו לתת מפתח פרשני כולל, וניתן לבחון אותה אף בהקשרים אחרים . מאמרו של דן מישייקר ( יחסי אדם - חיה בסיפורי הילדים של יצחק בשביס- זינגר ) עוסק ביצירתו של יצחק בשביס-...  אל הספר