אמִתי זה לא ממה אתה עשוי על ארנב הקטיפה או איך צעצועים נעשים אמִתיים? מאת מרג'רי ויליאמס

38 עיונים בספרות ילדים 28 עשירים שמעידים על חוויית אומניפוטנציה, עצמאות וגדילה . כך בהמשך מתוארים משחקי ילדות במרחבים נוספים, מחוץ לבית — בפיקניקים על הדשא "ותחת שיחי הפטל שמאחורי הפרחים נבנו עבורו [ עבור הארנב ] בקתות 9 הארנב הולך ומתלכלך, מאבד מזוהרו ומיופיו, דבקים נפלאות של פיות", בו הבוץ וכתמי העשב, אבל דווקא אלה מלמדים שהוא הולך ונעשה לחלק מעולמו המדומיין-מציאותי של הילד, כמרחב ביניים פוטנציאלי שמאפשר לו ליצור בתוכו חוויית זמן פנימית, משך שהוא פעמים מושהה ואיטי, ופעמים אינטנסיבי מאוד, זמן שהוא בבחינת מרחב נפשי, "מקום שהוא בעת ובעונה 10 אחת גם חסר משקל וגם מכיל את התנועה הנפשית כולה" : היה זה קיץ נפלא ! בקרבת ביתם היה יער, ובערבי יוני הארוכים אהב הילד לשחק שם אחר שעת התה, ולפני שהלך לקטוף פרחים או לשחק בשודדים בין העצים, תמיד הכין לארנב קן קטן בתוך 11 השרכים, שיהיה לו נעים . 9 שם, עמ' 19 . 10 הבחנה זו מבוססת גם על תפיסתה של דנה אמיר ( 2008 , עמ' 48 ) באשר ל'אני הלירי', המתבססת על הבחנותיו של ביון בין העצמי המתהווה לעצמי המתמשך : "המונח 'עצמי מתהווה' כולל את כל מה שנחווה על ידי העצמ...  אל הספר