116 "מכשפות לבנות" בתרבות הפופולרית של ראשית שנות ה- 60 , ובהן : ורוניקה לייק ( Lake ) ב"נישאתי למכשפה", רנה קליר ( 1942 Clair . I Married a Witch, ) ; קים נובאק ( Novak ) ב"פעמון, ספר ונר" ( , Bell, Book and Candle 1958 ) ; אליזבת מונטגומרי ( Montgomery ) בסדרה "סמנתה" ( , Bewitched 1972 - 1964 ) ; ברברה אידן ( Eden ) ב"אני חולם על ג'יני" ( , I Dream of Jeannie 1970 - 1965 ) . הסרטים והסדרות האלה מציבים במרכזם דמות של מכשפה, ומאפשרים לתרבות הפופולרית לבטא בבטחה עמדות אמביוולנטיות . הגיבורות מבטאות את תביעתן של נשים להכרה גם בתפקידים החורגים מן התחום המסורתי של אימא ובית, ובה בעת הן מעוצבות במסגרתו של אידיאל הפרברים המסורתי ומגלות כלפיו נאמנות מיוחדת, ואינן מאיימות על הצופים השמרנים יותר ( 101 - 95 2002, McLeer ) . את המעבר מן הכישוף והמכשפה של ראשית המאה ה- 20 אל המכשפה הלבנה-ממוסחרת של התרבות הפופולרית, אפשר לסכם כך : בראשית המאה ה- 20 צומח הכישוף במסורת "דת ויקה", מקדש טבע ופוריות, בלי להבחין בין חיים למוות ברצף הקיומי . "האתיקה" שלו ממוקדת בהתפתחות אישית, בצדק חברתי, בפמיניזם ובסבי...
אל הספר