פ ר ש ת כ י ת ב ו א 211 2 אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי ( כו : ה ) שימו לב לענווה שבביטוי זה להגדרה העצמית של היהודי . אין כאן לא ״כי אהבת את אברהם אבינו מכל בני קדם״, ולא ״עם סגולה הנבחר בהר סיני״ . אין אנו אלא צאצאיו של ארמי אובד אחד . המצרים הרעו לנו ואתה גאלתנו . לכן אנו מביאים אליך את ביכורי אדמתנו . פשוט מאוד . חוסר הגרנדוזיות פה מדהים ! צורת היחיד של ״אבי״ מאפשרת לקרוא את הפרשה גם לגבי ״מצרים״ פרטי של היחיד . מאיזה סוגי מצרים נגאלת ? לכו וספרו את סיפור הגאולה שלכם באותה פשטות ויושר שיש בפרשה . נסו, ואז הביאו את ביכוריכם . 3 וְשָׂמַחְתָּבְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ ( כו : יא ) כאן חייבים לשים לב גם ל״ושמחת״ וגם ל״טוב״ . ״חייב אדם להיות בשמחה תמיד״ אומר לנו ר׳ נחמן, אדם שנאלץ כל חייו להיאבק על שמחה זו . הקב"ה אוהב שמחה ורוצה שתהיה שמח . ועל מה יש לשמוח ? ״ בכל הטוב ! ״, בכל מתנת חיים שאנו מקבלים בכל יום . ״ בכל הטוב״ — בכל מה שמזין אותנו בכל יום, הן מזון גשמי, הן אהבה להזין בה את הנשמה . על כל הטוב הזה חייבים לשמוח . אבל הטוב הזה הוא גם הטוב הנטוע בתוכנו . אנו שמחים שה׳...
אל הספר