פ ר ש ת ת ר ו מ ה 95 2 וְנָתַתָּאֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ ( כה : טז ) המילה ״עדות״ נחשבת בדרך כלל כשם עצם מופשט או כתהליך שבעל פה, כמו עדות בבית משפט . כאן הוא מובן בדרך כלל כמתייחס לשני הלוחות, אבל הדבר אינו נאמר במפורש . איזו ״עדות״ נשים אנחנו בארון שבמקדשנו הפנימי ? חִשבו על פסוק כגון ״השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע״ ( תה׳ יט : ב ) . זאת עדות על חווייתו של המשורר . לכולנו יש רגעי עדות שכאלה . ״ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך ״ — מצווה היא לדורות, כל אחד לפי העדות הייחודית שיש לו . ״ אתם עדי נאום ה׳״, אומר הנביא ( יש׳ מג : יב ) . גם זה צריך להיות בארגז בכלים שלך . ובהמשך כתוב : ״ ונועדתי לך שם״ . השכינה עצמה מעידה על קיומה . 3 וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת ( כה : יח ) חשוב היה לפרט שאת שני הכרובים יש לעשות מחתיכה אחת של זהב, לא משניים המצורפים יחד . ועיינו על כך אצל רש״י . מעל הארון שלנו מרחפים שני כרובים שהם בעצם אחד . חז״ל אומרים ששני הכרובים ( שנראו רק לעיני הכוהן הגדול ביום הכיפורים ) ...
אל הספר