דברי סיכום

ח ס ד א י ק ר שׂק שׂע ל ה ה ו כ ח ו ת ל ק י ו ם ה א ל 218 גשמי אינסופי, על בסיס הטענה כי משקלם היה מושך אותם למקום מסוים ולא אחר, ובשל כך גוף אינסופי לא היה מתפשט בכל החלל, משיב קרשׂקשׂשגם לגרמים שמיימיים — אף לשיטת אריסטו עצמו — אין כובד וקלות, וממילא אין הכרח במניעת התפשטות של יסוד אינסופי כזה ; ( 4 - 5 ) על שלילת גודל גשמי אינסופי מכוח סופיות המקום בתורת המקום של אריסטו, קרשׂקשׂמשיב מתוך שהוא מעלה שש בעיות פנימיות בתפיסה זו, ״ והנה לסברת 1 לאור זאת הוא שולל את הזיהוי של מקום עם השטח אריסטו במקום, יתחיבו גניות ״ . 2 המקיף, השווה והנבדל של הגוף, ובמקום זאת הוא קובע ש״המקום האמיתי הוא הפנוי״, כלומר הרחקים שבין תכליות המקיף . מכוח קביעה יכול קרשׂקשׂלהוכיח באופן עקרוני כי ישנה אפשרות שהמקום וגם הזמן יכולים להתקיים כגדלים רציפים אינסופיים . בנוסף לכך, מן התיקון הזה נובעת אפשרות של כינון תפיסה מטפיזית פַּנְאַנְתּת אִיסְטִית, לפיה קיים זיהוי של המקום עם הצורה, ועל כן של אלוהים כ״מקומו של עולם״ . ב סעיפים 2ב - 2ד , העיון השלישי, קרשׂקשׂדוחה את שלילת אריסטו לקיומו של גוף אינסופי גשמי המבוססת ...  אל הספר