ת י א ו ר ו ש ל ק ר שׂק שׂא ת ה ו כ ח ת ה א ל ה מ ט פ י ז י ת ה ש ל י ש י ת ש ל ר מ ב ״ ם 189 2 יתחייב אם כן שיהיה זה הנמצא הראשון מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת בִּבְחִינַת השלישית ; 3 ולזה יתחייב עַצְמול . ואי אפשר להיות בו רִבּוּי, כמו שהתבאר בהקדמה הכ״א . ,4 5 שאינו גוף ולא כּלחַבגוף, כמו שהתבאר בהקדמה הכ״ב, קרשׂקשׂמסביר, שמכיוון ששרשרת הסיבות אינה יכולה להיות אינסופית, לפי הקדמה ,3 אזי הכרחי שכל הפרטים שהם ״אפשרי המציאות״ — כלומר הפרטים שהם הֶכְרת חת י הַמְּצִיאוּת מתוקף עילתם — בהכרח מתכנסים אל גורם אחד ויחיד שהוא ״הכרחי המציאות בבחינת עצמו״ שהוא עילתם . גורם זה חייב להיות נבדל בלתי מתחלק ופשוט מתוקף הקדמות 21 - 22 נקודה קריטית בהוכחתו של קרשׂקשׂ— בשונה ונבדל מן הוכחתו של רמב״ם — היא 6 את ציון הצורך בהקדמה 26 אודות נצחיות הזמן עבור תקפות ההוכחה . רמב״ם הסתיר 7 אולם קרשׂקשׂאינו היחיד הצורך בהקדמה ,26 ואילו קרשׂקשׂכופה אותה באופן גלוי . 8 יוסף כספי מפרשני מורה נבוכים ששם לב לצורך בהקדמה 26 עבור ההוכחה השלישית . ו האפודי — שניהם הבחינו בבעיה ונתנו דעתם עליה . אומר האפודי : והאפשר במין א״א בה...
אל הספר