פרק 10: הוכחת האל המטפיזית השלישית של רמב״ם ויחסה לאִבְּן סִינָא

ח ס ד א י ק ר שׂק שׂע ל ה ה ו כ ח ו ת ל ק י ו ם ה א ל 184 הלכות 1 - 4 במשנה תורה , שהן התמצית הגדולה של אמונת רמב״ם לדעתו של ישעיהו 3 הן : ליבוביץ, [ א ] יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון . והוא ממציא כל הנמצא ; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו . [ ב ] ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי, אין דבר אחר יכול להימצאות . [ ג ] ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים, הוא לבדו יהיה מצוי ולא ייבטל הוא לביטולם : שכל הנמצאים צריכין לו ; והוא ברוך הוא אינו צריך להם, ולא לאחד מהם . לפיכך אין אמיתתו כאמיתת אחד מהם . [ ד ] הוא שהנביא אומר "וה' אלוהים אמת" — והוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו ; והוא שהתורה אומרת "אין עוד מלבדו״, כלומר : אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו . הרמב״ם מתאר בארבע הלכות אלו את האל כגורם טרנסצנדנטי באופן מוחלט למציאות כולה . יחס המציאות אֶל האת ל אינו יחס מכניסטי של בריאה, אלא יחס לוגי שבין האמת המוחלטת לבין מה שאינו אמת, שהרי ״והוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו״ . חריגה זו של האל מן המציאות, והתלות של כל פרטי המציאות באל, היא ...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים