י ה ו ד ה א ר י ה מ מ ו ד י נ ה ו י ח ס ו ל א ר ץ-י ש ר א ל 133 לצאת ממנה . וזהו סבת אורך ענשם, כי לולא זה כבר לקחה מיד ה' כפלים ככל חטאתיה והעונש אשר לה עתה, על כי מאנה הנחם נפשם והתחרט מעונותיהם ( מדבר יהודה, ט, ע״ב ) . מאידך הוא מפליג בתכונותיה של ארץ-ישראל . בגלות ניכר אובדן חכמת הטבע והמחקר, הנקראת בלשונו : "חכמת מה", ואילו בארץ-ישראל נשתמרה חכמה זו, כלשונו : מההכנות [ מטוב הארץ, ארץ-ישראל ] אשר היו לנו מקדם בארצנו, כי שם צוה ה' את הברכה, מי יזכירם ולא תזל עינו דמעה ? כאז״ל בכתובות, בית סאה ביהודה היה עושה חמש סאין וכו', ומעשה באחד ששיגר לבית חמיו יין חדש ופשתן חדש ושמן חדש בעצרת, מאי קא משמע לן ? חשיבותא של ארץ יש' [ ראל ] קא משמע לן, ועל הכל ההכנות הרוחניות, דאווירא דארץ ישראל מחכים ( מדבר יהודה, דף י, ע״ב ) . ריא״ם אף מוסיף, ומעלה על נס את פוריותה של ארץ-ישראל ואת טוהרה הרוחני לדידו : עתה לא לבד אבדנו דיבוק השכינה, כי עוונותינו היו מבדילים, כי גם מהארץ עצמה אין לנו ד' אמות קרקע בחצרנו . וידל יש' [ ראל ] , אין וידל אלא על עסקי תבואה . ואשר בזינו, עתה נתאוה אפי' [ לו ] לחלק ממנה ...
אל הספר