ו י ק ט ו ר פ ר א נ ק ל ב ע ק ב ו ת ש פ י נ ו ז ה 296 ( כשהיא נבחנת בפני עצמה ) או חיצונית, גם אם אינה משנה את התוצאה הסופית הכוללת . הטיעון השני הוא הטיעון הדיכוטומי של היעדר תכלית , שלפיו, אם אין אלוהים שברא את היקום למטרה או לתכלית ספציפית, אז אין לבני אדם שום תכלית או מטרה ממקור אלוהי להתקיים . גם טיעון זה הוא בעייתי כי היעדר מטרה אלוהית לא מחייב היעדר של כל מטרה אפשרית אחרת . הטיעון השלישי הוא היעדר האינסופיות . לפי טיעון זה, אם לחיים אין משמעות או חשיבות אינסופית, הרי שלחיים אין משמעות כלל . במילים אחרות, אם אין אלוהים או חיים שלאחר המוות, אין משמעות מוחלטת או אינסופית לחיים ולפיכך אין משמעות לחיים כלל . לטיעון זה יש את אותן השגיאות של קודמיו, כלומר המסקנה כלל לא נגזרת מתוך ההיגדים שקודמים לה, כי גם בהיעדר משמעות מוחלטת ואינסופית, עדיין יש משמעות לרגע נתון וכנ"ל בהיעדר חיים שלאחר המוות . את כל הטיעונים האלה פסלנו כבר בדיון על משמעות בבחינה של הנצח . הטיעון רביעי נוגע ל היעדר ערכים בהיעדר אלוהים . לפיו, ערכים אובייקטיביים מחייבים יסוד תאיסטי . כלומר, אלוהים הוא המקור של ערכים אובי...
אל הספר