ב. שפינוזה באושוויץ': האם יש הלימה בין תרפיה נוסח שפינוזה ללוגותרפיה של פראנקל?

א ח ר י פ ר א נ ק ל ו ר ח ו ק מ ש פ י נ ו ז ה — ד ת ו פ י ל ו ס ו פ י ה כ ת ר פ י ה ו ה מ צ ב ב י מ י נ ו 211 העולם המטאפיזית של שפינוזה מתייחסת לשאלת המוות ולחרדת המוות . אף שהמילה 202 ייתכן כי יהיה זה “מוות" לא נפוצה ב- אתיקה , ניכר כי נוכחותה מתקיימת בכל פינותיו . מפתיע לגלות ששפינוזה הציע כדרך התמודדות עם המוות והחרדה מפניו היא שפשוט 203 יש להדגיש כי לא מדובר בהתעלמות מנושא המוות מתוך פחד אלא לא נחשוב על זה . כהבנה שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ובלתי ניתן לביטול ויש לראותו בעין צלולה : 204 טענתו של סנקה “שיגיע אחרון ימיו לא יהסס החכם ללכת לקראת מותו בצעד בוטח" . מתחזקת לנוכח דבריו של שפינוזה : “אין דבר שהאדם החופשי ממעט לחשוב עליו כמו 205 בדברים אלה, שפינוזה התרחק המוות, וחכמתו אינה ההגות במוות, אלא ההגות בחיים" . מזרם הסטואה שם ניכרת מחשבה אקטיבית על מות האדם . אין הכוונה שהחכם מכחיש או מדחיק את המוות המתקרב, אלא שבמקום לסבול מפחד לא רציונלי מהמוות, הוא צריך להפיק שמחה וחוסן דרך הכרה רציונלית בחיים . דמות החכם אצל שפינוזה לא מתעלה על 206 הודות המוות במובן של חיים אין-סופיים, אלא...  אל הספר