ה. בעיית ההמון בפילוסופיה

מ י ת ו ס ו מ ש מ ע ו ת — ב ר ו ך ש פ י נ ו ז ה כ מ ק ר ה ב ו ח ן 117 205 ובניגוד רבדי פרשנות במקרא עלולה להוביל לכך שנדמה כי “הפשט בעצם מנוגד לאמת" לענייני ההלכה, אין להבין מטאפיזיקה כפשוטה . יוצא כי התורה מציגה אמונות לא אמיתיות 206 על פי הרמב"ם, סיפורו של איוב היווה נקודת דרך חשובהכשלעצמן ומטרתן היא מדינית . בבעיית ההמון, כאשר לדעתו של הרמב"ם “הדבר המופלא והתמוה ביותר הוא שלא תיאר [ המקרא ] את איוב כבעל ידיעה ולא אמר : איש חכם או מבין או משכיל, אלא רק תיאר 207 כלומר, אותו כמעולה במידותיו וישר במעשיו . אילו היה חכם לא היה קשה לו מצבו" . לדעת הרמב"ם לאיוב “לא הייתה לו ידיעה ולא ידע את האלוה אלא על פי המסורת, כמו 208 שיודעים אותו המון בני התורה [ . . . ] הוא ידע את האל מתוך מסורות, ולא בדרך העיון" . דוגמה לידיעה פילוסופית שעלולה להימצא בניגוד לכתבי הקודש כפשוטם, שנותן הרמב"ם, היא חרון אפו של אלוהים כלפי הפועלים נגד חוקיו או אלה הממרים את פיו . ודאי, כעסו של אלוהים איננו אמת ואיננו מסוגל להיות אמת, שהרי מדובר בתכונה אנושית 209 אך ללא יראת שמיים ופחד מהזעם הכביר של האל, עלוליםשאין לייחס ...  אל הספר