ג.1. הלוגוס אצל ויקטור פראנקל

ו י ק ט ו ר פ ר א נ ק ל ב ע ק ב ו ת ש פ י נ ו ז ה 56 המסוגלות לנסח טיעון מפורש לא רק על אמיתת הדבר אלא גם הסיבות לכך . היות שכושר הדיבור ( והבעה תבונית ככלל ) הוא בין הגורמים המייחדים את האדם, הנימוקים יכולים להיעשות בכתב או בעל-פה . אפשר להבין את הלוגוס הנכון כהגייה של אמת, תבונה או 304 במילים אחרות, הלוגוס הוא יותר מאשר תבונה והיגיון והואהיגיון באורח רהוט או מנומק . אף יותר מאשר ידע טכני גרידא שמושג הודות לניסיון או למומחיות, אלא הוא בגדר שיח רציונלי שניחן בעוצמה ובדרגת הכרה גבוהה יותר, כמו למשל ידיעה מדעית ( Episteme ) 305 הלוגוס ‘קרוב יותר לקרקע', לחיים ולפעילותשנוגע באמיתות נכונות ומציאותיות . 306 ובדגש על שיח רהוט של אמת המסוגל להסביר לא רק את מה שקרה, אלא האנושית גם למה זה קרה כך ; ולא רק מה עלינו לעשות אלא מדוע זה מה שנדרש מאיתנו ובכך 307 מתאפשר טיפוח של המסוגלות האנושית לשגשוג, לאֶוּדימוניה ( Eudaimonia ) . מאוחר יותר פילון האלכסנדרוני הביא את הלוגוס לקדמת הבמה הדתית . כפילוסוף יהודי העמיק בפילוסופיה יוונית וביקש להביע את מהות היהדות במונחים אלה . תוך שימוש במושגים כדוגמת אלגו...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים