ז. דיאלקטיקה משיחית: האירועים

310 מחשבת חב"ד — מראשית עד אחרית כמו הוגים רבים אחרים אף רמ"מ התנודד במהלך שנות הגותו בין הנטורליזם המשיחי, המאפשר פרשנות דתית-משיחית למאורעות האקטואליים, לבין המשיחיות האפוקליפטית ההולמת את רוח המקורות העתיקים ואת ציפיית השכבות הרחבות של החברה הדתית-היהודית . עמדותיו של רמ"מ מעניינות ודו-ערכיות : 163 ( א ) רמ"מ גילה יחס סלחני ואף אוהד לחישוב הקץ בידי הצדיקים . ( ב ) רמ"מ צידד בלהט בשינוי החוקיות הטבעית בתקופה העתידית, 'למעלה מגבולות 164 הוא אימץ תפיסה המייחסת יתרון לגוף על הנשמה בהקבלה ליתרון הכלי הטבע' . 165 במקביל, הגוף העתידי יהיה כולו שיקוף של התוכן האלוהי . על האור המוכל בו . אולם באותה מידה דגל בשימור נצחי של ההלכה למרות התחבטויותיו ( מצוות בטלות או משתמרות לעתיד לבוא ; שינוי ההלכה בעקבות פסיקה עתידית כדעות בית 166 וכידוע, ההלכה מותאמת לחוקיות הטבעית . באותה מידה התנודד רמ"מ שמאי ) . בין האופי המיתי של התקופה המשיחית לבין האופי האינטלקטואלי שלה, שעניינו 167 במאמריו הרחבת חידושי התורה, לימוד תורה לשמה והשגת פנימיות התורה . הבהיר שכשם שתכלית גלות מצרים הייתה השגת ה'נגלה' שבתורה ( ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן