139 בריאה וראשית ההתהוות ( 2 ) רעיוני . מתוך הדוגמאות שהצגנו לעיל נעמוד בקצרה על החלוקה לשני סוגים של צמצום, שהייתה מקובלת על רוב הוגי חב"ד, כדי להבהיר את עקרון הרציפות . הצמצום הראשון נתפס כאירוע ממשי חד-פעמי של התכנסות אור אין סוף אל עצמו והסתתרותו הפעילה ; לאמור, האדמו"רים העבירו לאור אין סוף את האירועים הממשיים שהתייחסו בכתבי רמ"ק והאר"י לאין סוף . בפרק הקודם עסקנו בהרחבה בסוגיית הצמצום וסוגיו . את הממשות שבצמצום הראשון סייגו האדמו"רים בסייגים אלה : ( א ) מדובר באור אין סוף, ולא ב'עצמותו ומהותו' . ( ב ) באור אין סוף הייתה הכנה ( דיספוזיציה ) לקיום . ( ג ) הצמצום בטל, ואינו נחשב מבחינה איכותית ביחס לאור אין סוף . על פי רוב מדובר באמירה ערכית ולא אונטולוגית . ( ד ) בחלל הריקן נותר רשימו, דהיינו ההסתלקות איננה מוחלטת . ( ה ) האור המתפשט לאחר הצמצום איננו נפעל או מתרשם . הצמצום השני מתייחס לכל רמות המציאות, ויש לראותו כצמצום שלא כפשוטו . הוא מתייחס לקו וחוט הנאצלים לחלל . מאפייניו הם : ( א ) אור אין סוף איננו מצטמצם לאמתו של דבר . נוכחותו משתמרת בכל רחבי העולמות האלוהיים והקוסמיים ( סו...
אל הספר