יסודות אלמנטריים בהגות ניטשה 31 פסיכולוגית שבה החלש הרגיל עצמו להחניק את רצונו לעוצמה בשל חשש מהאדון, ובאופן זה פיתח בעצמו עולם פנימי מורכב יותר ויותר . ניטשה סבור כי זהו האופן שיש להבין בו את הנפש, כמבנה הכרה שהתפתח רק מפאת מצוקה של האורגניזם שנמנע ממנו ביטוי טבעי ליצריו . מכאן שלאדון אין "נפש", הוא כולו "גוף" . אולם החנקת הפעולה הטבעית האופיינית לעבד הצמיחה בו גם את 16 רגש הטינה העמוקה ( Ressentiment ) כתוצאה מקנאתו באדון . הטינה המופנמת בו הביאה את העבד לבצע היפוך ערכים ; כנקמה מדומיינת באדון, הגדיר לעצמו העבד את ערכי האדון כרוֹע, וקבע במקומם ערכים פייסניים וחלשים כטובים . יש המבחינים, כמו לייטר, בין עמדתו האקטיבית, הישירה והספונטנית של האדון כלפי המציאות, לבין עמדתו הריאקטיבית של העבד התלוי באדון לצורך הגדרת עצמו וכינון יחסו אל המציאות . ניטשה סולד ממוסר העבד ורואה בו אמצעי נחמה שהחלש מאמץ לו, ומרגיל אותו לוויתור והימנעות ממימוש בריא של רצונו לעוצמה . לכן ניטשה נוטה לזהות כל אדם המתחייב לצורת מוסר זו כיצור מושחת המאמץ במודע את המזיק לו . עם זאת, ההדחקה היצרית של העבד אשר אפשרה את ה...
אל הספר