פרק שלישי: הראי"ה ועולמו הרוחני: מחוויה לשפה

ה א ו ר ו ה ק ו ד ש ] 90 [ המשימה שאנו נוטלים על עצמנו היא לבחון לא רק את השפה שבה מתנסחת החוויה הדתית אלא את עצם המעבר מהחוויה לניסוח בשפה . אנו תמהים האם היה הראי"ה מודע למגבלות של הביטוי הלשוני, ואם כן כיצד חשב שיוכל לעקוף אותן . האם לנקוט בדרך כוחנית של התעמתות חזיתית והעפלה כפויה באמצעות הכתיבה או שמא ללכת בנתיב של תחבולות לשוניות . לשם כך אנו מתכוונים לאפיין ככל הניתן את טיב החוויה אל מול הכתיבה, ולנתח את טיב הדחף של ניסוחה ; ענייננו במרווח או במרחב שבין חוויה לשפה . אנו מבקשים להצביע לא רק על התוכן הרגשי של דחפים, אכזבות ותסכול הניצב בין החוויה הנשגבת לבין היכולת לתאר את רשמיה בשפה, אלא לבחון עד כמה ניתן להגדיר ולנתח את המרווח והמרחב שבין התנסות חווייתית לשפה . בנוסף לכך, אנו מבקשים לדון ברפלקטיביות של המרווח או המרחב בתודעת הראי"ה . במסגרת זו לא נוכל לכסות את מלוא ההתייחסות לשפה ולמעמדה ביחס לחוויה, ועל כן ננסה לבחון את הדפוסים העיקריים המשקפים את התמודדותו של הראי"ה עם הסוגיה . במיוחד ננסה להעמיד את הדפוסים הללו לנוכח המקורות שעמדו לפני הראי"ה והאופנים שבהם עיבד אותם להגותו . ...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים