(ה) על הרליגיוזיות הראשונית: הוויכוח שבין רודלף אוטו לגיאורג זימל

ה א ו ר ו ה ק ו ד ש ] 26 [ על המושא מחוצה לי , ומשום זה הוא אכן מושא נומינוזי . רק במקום שהנומן נתפש כנוכח בעליל, הווה אומר — רק בעקבות החלת הקטגוריה הנומינוזית על מושא ממשי או מדומה — עשוי 56 להתעורר בנפש, בתגובה לכך, רגש נבראות . שלישית, לפי שליירמאכר, רגש התלות שחווה האדם, הופך את האל ל"מושג המצטרף ל'תלות' מן הקוטב הנגדי, מצד האלוהות" . היחס בין האדם לאל הוא 57 האל הוא ההיסק הרציונלי של חווייתיחס סיבתי : "הסיבה שהיא מקור הכול" . התלות, אבל היסק זה אינו בסיס החוויה הרליגיוזית אלא רק המצטרף הרציונלי של החוויה . החוויה הדתית מיוסדת על ההבדל : בין הישות של יצור נברא, האחוז תחושת אין-אונים ואפסות עצמית מול הכוח העליון [ . . . ] אשר הוא מלאות ההוויה, ואשר מולו מתחדדת תודעת האפסות והאינות של העצמיות . [ . . . ] כאן לא מדובר בקשר סיבתי, לא הרגשת תלות מוחלטת ( שלי עצמי 58 כמוצר ) אלא הרגש עליונותו המוחלטת שלו . אוטו, בניגוד לשליירמאכר וקירקגור, ראה את מקורה של החוויה הדתית במפגש עם הנומינוזי . ספרו של אוטו "הקדושה", הוא ניסיון מקיף לאפיין את היסודות המכוננים את המפגש עם "הקדוש" — הוא האל . ע...  אל הספר