נאמנות וזהות ביחסי יהודים וערבים ביום העצמאות [ 139 ] לחשד זה היה הסרת החובה להשתתף בחגיגות יום העצמאות, כך שמי שלא ישתתף ייחשף באי-נאמנותו . הסרת החובה לא נועדה אפוא לבטא הכרה בזכותם של הערבים להתאבל ולהרגיש את מועקת קיומה של המדינה, אלא לשמש מעין "מבחן אש" לנאמנותם . למרות האמור, באפריל ,1950 לקראת חגיגות יום העצמאות השני, נזנח "מבחן האש" והוצגה תביעה, שלפיה על אזרחי ישראל הערבים לקבל על עצמם את האידיאל האזרחי הנדרש . כך כתב מפקד הממשל הצבאי למושלים הצבאיים כי "עניין מיוחד לנו שהשנה יוחג ויורגש 7 יום העצמאות גם בקרב האוכלוסייה הערבית בשטחים המוחזקים" . אחת הדרכים שבאמצעותן ביקש המפקד להבטיח את "הרגשת החג" בקרב החברה הערבית הייתה ההוראה, שלפיה "על מוכתרי ונכבדי הכפר לדאוג להנפת דגלים ותליית סמלי המדינה בכל הבניינים הציבוריים 8 והמרכזיים בכפר" . כך אכן היה, למשל בטירה, שבה "השתפכות הפטריוטיות הייתה רעשנית : שפע של דגלים כחולים-לבנים שאין אתה רואה כמוהו אף 9 גם בטייבה התנופפו הדגלים, ולא היובתל-אביב ביום העצמאות" . מי שנפקדו ממעגלי הרוקדים . דווקא האופן הקיצוני שבו באה לידי ביטוי ההשתתפ...
אל הספר