"אֵין מָקוֹם לִשְׁנֵי חֲלוֹמוֹת בַּחֲדַר שֵׁנָה אֶחָד ? " [ 102 ] פרשות סער ( 1979 ) ולוי ( 1983 ) , שבהן הכיר בית המשפט העליון בזכות ההפגנה "כאחת מחרויות היסוד", וקבע סייגים לכוח ולסמכות הנתונים 95 אולם, התמונה המשתקפת להלן למשטרה לסרב ליתן רישיון להפגנה . בכל הנוגע לחברה הערבית ולמימוש חופש ההפגנה ( זכות-בת של חופש הביטוי ) אינה עולה בקנה אחד עם ההתפתחות החוקתית . אחד ההסברים האפשריים לכך הוא מסמך רקע שכתב נציג השב"כ על אזרחי ישראל הערבים סמוך למלחמה, ובו כתב כי יש "לראות בערביי ישראל בעיה פוליטית-ביטחונית" . זאת, על רקע זיקתם הפלסטינית והערבית, תחושת 96 העובדה שאזרחי ישראל קיפוח וחשיפה לתעמולה של אויבי המדינה . 97 אף שהיוו הערבים לא נהפכו ל"גיס חמישי" במהלך המלחמות עד אז, שעת כושר נוחה לפעולה, בכל פעם בניגוד לציפיות ולהערכות, לא השפיעה די הצורך על קונספציה זו . המלחמה בלבנון, שכוּונה נגד אש"ף, נגעה בחברה הערבית בישראל הן בשל ההיבטים הפוליטיים והלאומיים 98 והן בשל ההקשרים המשפחתיים לפליטים הפלסטינים בלבנון . זאת הייתה הפעם הראשונה שבה המשבר הזהותי שפקד את החברה הערבית פגש באופן חזיתי...
אל הספר