מנגנוני ההדרה [ 71 ] 36 לטענתו, זהותם של בני האדם מעוצבת על ידי מכלול חייהם הזהות . ותודעתם, ואינה שוכנת בחדרים אפלים שמעבר לקיום הקונקרטי . זהותו של האדם איננה יסוד פנימי ונסתר בחייו ; האדם אינו חי מחוץ למרחבי זהותו . הפְּנים אינו נבדל לחלוטין ממרחב החיים הממשיים והחיצוניים, משום שאם הפְּנים נבדל מהממשות הקונקרטית שבה בני האדם פועלים, הוא אינו מבטא מאומה . "הפְּנים" אינו יותר מאשר הפשטה של חיי אנוש . הזהות מתממשת במכלול האופנים שבהם האדם מביא את חייו לידי ביטוי, ובמיוחד בשפה המממשת את מהותו כיצור בין-סובייקטיבי . עמדה זו דוחה את הרעיון, שלפיו המרחב התרבותי-חברתי שבתוכו האדם חי אינו מבטא את זהותו, וכי רקמת החיים החיצונית היא קליפה שתחתיה שוכנת האמת . רעיונות מעין אלה הוצגו על ידי רוסו והמסורת הרומנטית, ולפיהם יש להבחין בין האני ה"אותנטי", שלא תמיד האדם מודע לו, לבין האני החיצוני, שהוא "מזויף" . עמדת יסוד זו טוענת כי מהות האדם מצויה מעבר לחייו הממשיים . מסע חייו של האדם נע משלילת החיצוניות המזויפת אל מציאת הפנימיות והעצמיות, אל ה"אני" המיוחד, בן החורין, שדוכא בידי התרבות והחברה — הכבלים...
אל הספר