על תרומתן של שפות הסימנים למחקר הבלשני 401 מתחילה במבנים פשוטים, כשהמילים והמשפטים שלה הולכים ונהיים מורכבים יותר באופן הדרגתי . לעומת זאת, למדנו שהתפיסה הקוגניטיבית של מידע מורכב קיימת כבר מבראשית במוחם של כל בני האדם, אך דרך שיטתית ומוסכמת להביע את המידע הזה מתפתחת לאט יותר, מדור לדור . יש גם הבדלים בין סוגים שונים של קהילות . קהילה גדולה יחסית כמו זאת של שפת הסימנים הישראלית, עם מוסדות שמאמצים את השפה, כגון מערכת החינוך וארגונים של אנשים חירשים כמו אח"א, מהווה קרקע פורייה לצמיחת מבנים לשוניים מוסכמים ולהרחבתה היצירתית של השפה לצורות אמנות חזותיות כמו תיאטרון בשפת הסימנים ( סנדלר, ציטרון, בר ובלזיצמן, בפרסום ) . בישראל יש לנו הזדמנות פז להשוות בין שפות סימנים שצמחו בתנאים חברתיים שונים לחלוטין — שפת סימנים קהילתית, שפת הסימנים הישראלית ושפות סימנים כפריות, כמו זאת של שבט אל-סייד, כששתי האחרונות בנות אותו הגיל ( 2022 Sandler, ) . למדנו שיש הבדלים מהותיים בין שתי השפות הכוללים שימוש במרחב במבנה הדקדוקי וגיוון באוצר המילים ובאבני 14 הממצאים שלנו לגבי החשיבות של הגוף הבניין שלהן ( 2013 ,...
אל הספר