על תרומתן של שפות הסימנים למחקר הבלשני 385 הישראלית ( ראו בפרק השנים עשר ) מעלה את ההשערה שבפנימייה בירושלים נוצרה בתחילת הדרך מערכת תקשורתית בסימנים בלא חשיפה למודל לשוני . אך אין לנו תיעוד בזמן אמת של התפתחות מערכת זו, מלבד זיכרונותיהם של אנשים . מקרה מתועד ונחקר של התפתחות שפה בקרב קהילה חדשה הוא התפתחות שפת הסימנים בניקרגואה ( ; 1999 Kegl, Senghas & Coppola, Senghas & Coppola, 2001 ) . שפת סימנים זו החלה להתפתח כאשר ילדים ובני נוער חירשים הובאו לראשונה לבית ספר לחירשים בשנת 1977 ונפגשו זה עם זה . עד לייסודו של בית ספר זה, גדלו ילדים אלו בביתם, במחיצת משפחותיהם השומעות, בלא מגע עם חירשים אחרים ופעמים רבות בלא חינוך בבית ספר . לאורך כל השנים האלה הם לא נחשפו כלל לשפת סימנים, ותקשרו עם בני משפחותיהם בסימון ביתי שהתפתח בכל בית בנפרד . לאחר שנוסד בית הספר לחירשים ניתנה להם הזדמנות לפגוש לראשונה בחייהם חירשים אחרים . מפגש זה יצר קהילה של חירשים, ועד מהרה החלו הילדים לפתח מערכת תקשורתית מוסכמת של סימנים . מערכת זו התפתחה יש מאין, בלא חשיפה לשפה, שכן המורים בבית הספר היו שומעים וניסו ללמד ...
אל הספר