368 פרק חמישה עשר בתקשורת עם שומעים שאינם יודעים שפת סימנים . צורת תקשורת זו מאופיינת גם בקצב סימון איטי יותר ובחזרות רבות . כמו כן הדוברים בודקים פעמים רבות שבני שיחם מבינים אותם . חירשים מציינים שצורת תקשורת זו היא מיומנות המשתפרת עם צבירת ניסיון . אנשים מנוסים מגיעים ביתר מהירות להסכמה על אוצר מילים משותף, ולאחר מכן התקשורת מתנהלת ביתר קלות . למרות זאת אין להסיק מכל הנאמר לעיל כי תקשורת מסוג זה עשירה, מורכבת וחסרת מאמץ כמו תקשורת בין דוברים של אותה שפת סימנים . כמו כן החירשים שונים במידת המיומנות שלהם בסוג זה של תקשורת . צורות תקשורת כאלו, הנוצרות כאשר אנשים הדוברים שפות שונות נפגשים ומנסים לתקשר ביניהם, נקראות 'שפות מגע' ( ‘Contact languages’ ) . לשפות מגע מאפיינים המיוחדים להן : הן אינן שפות אם של איש ; משתמשים בהן לצרכים מוגבלים ; הן מוגבלות בכושר ההבעה שלהן יותר משפות רגילות, שכן הן נועדו למלא צרכים תקשורתיים מסוימים בלבד . שפות מגע מדוברות מאופיינות גם במבנה דקדוקי פשוט מאוד ( 1990 Todd, ) . שפות מגע בין חירשים נוצרו באופן ספונטני כאשר חירשים מארצות שונות נפגשו זה עם זה . בדיוו...
אל הספר