שער שלישי: שפה אנושית: ההקשר הרחב

המטרה העומדת ביסודו של המחקר הבלשני שתיארנו כאן היא לנסות ולהבין את אותה יכולת אנושית מופלאה הקרויה שפה, בעזרת מחקר מעמיק של שפה אחת והשוואתה לשפות אחרות . השפה שבה עסקנו היא שפת הסימנים הישראלית, שפה טבעית שהיא תוצר של המוח האנושי ומועברת בערוץ החזותי-ידני, ובתרבות מגוונת וססגונית . במחקר זה, שפרסנו בשני השערים הראשונים של הספר, עסקנו בניתוח השפה ובתיאורה תוך השוואה לשפות אחרות, הן שפות סימנים אחרות והן שפות מדוברות . השוואה זו סייעה לנו להבין טוב יותר מבנים מסוימים בשפת הסימנים הישראלית שבמבט ראשון נראים זרים לחלוטין . נוסף על כך, היא האירה תכונות המשותפות לשפות משני הסוגים, ובודדה כמה תכונות האופייניות לשפות סימנים בלבד . הפרקים בשער הנוכחי מסתמכים על הדיון ועל הממצאים של השערים הקודמים, וממקמים זאת בהקשר רחב יותר . השאלה המרכזית כאן היא מהי תרומתו של המחקר של שפות סימנים בכלל, ושפת הסימנים הישראלית בפרט, למחקר הבלשני הכללי . טענתנו היא שהאפשרות להשוות שפות המועברות בשני ערוצים פיזיים שונים תורמת תרומה ייחודית להבנתנו את מהות השפה, תרומה שלא ניתן להפיק ממחקר על שפות מסוג אחד בלבד . ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ