302 פרק ארבעה עשר טבעי ורק מאוחר יותר התחרשו ונחשפו לשפת הסימנים, והקבוצה השנייה הייתה של ילדים חירשים שידעו מעט מאוד אנגלית ונחשפו לשפת הסימנים בגיל מאוחר, באותו גיל כמו הקבוצה הראשונה . החוקרים מצאו שהידע בשפת הסימנים של הקבוצה הראשונה ( שומעים שהתחרשו ) היה באופן משמעותי טוב יותר מזה של הקבוצה השנייה ( חירשים עם מעט חשיפה לשפת סימנים או אנגלית עד גיל ההתבגרות ) בסדרה של מבדקים . התוצאות הראו שחשיפה מוקדמת טבעית לכל שפה היא הכרחית לבקיאות לשונית מלאה, אם השפה הראשונה היא שפה מדוברת והמאוחרת היא שפת סימנים . שפת הסימנים הישראלית אינה צורת התקשורת היחידה המשמשת אנשים חירשים בארץ . כפי שציינו בהקדמה לשער זה, החיים בסביבה שומעת מחייבים אותם לתקשר עם אנשים שומעים בכל רובדי חייהם . כיצד מתנהלת תקשורת זו ? אם האדם השומע שולט היטב בשפת הסימנים, הרי שהתקשורת בשפה זו תזרום בשטף . אך מקרים אלו נדירים מאוד . רוב האנשים השומעים אינם יודעים כלל לסמן, ונטל התקשורת מוטל על כתפי האדם החירש, המגייס למשימה את כל האמצעים העומדים לרשותו : קריאת שפתיים, דיבור, שפה כתובה ומחוות . אפשר גם שהאדם השומע למד לס...
אל הספר