תקציר ההיסטוריה של שפות סימנים 225 יש בו כדי להעיד שהתנהגות כזו לא הייתה יוצאת דופן . גם התלמוד עוסק 1 בחירשים ומגביל את זכויותיהם במתן עדות ואת חובותיהם בקיום המצוות . היוונים הקדמונים התעניינו בחירשות מתוך השפעותיה על התקשורת, על השפה ועל החשיבה . היפוקרטס ופליני מציינים את קשיי התקשורת עם חירשים . אך אריסטו הוא שהרחיק לכת וטען שהדיבור הוא האמצעי הראשי לחשיבה וללימוד, ולפיכך אדם שאינו יכול לשמוע, אינו יכול ללמוד לדבר, ומכאן שאינו יכול ללמוד דבר ( אצל : 99 1985, Groce, ) . מקורות אלו מעידים שאנשים חירשים היו בחברה משחר ההיסטוריה . ניתן ללמוד מהם על היחס של החברה לחירשים ועל המרכזיות של הדיבור כאמצעי התקשורת המאפיין בני אדם . ביסוד היחס לחירשים בעולם העתיק עמדה ההנחה שאנשים שאינם מבינים דיבור ואינם יכולים לדבר הם אנשים נחותים, ולכן יש להגביל את זכויותיהם מצד אחד, ולהגן עליהם מפני החברה מצד אחר . העדויות ההיסטוריות שציינו כאן מלמדות על מעמדו של החירש כפרט חריג בחברה השומעת . לא ידוע לנו על קהילות של חירשים בתקופות קדומות . קרוב לוודאי שהיו קהילות כאלה וסביר להניח שהתפתחו בהן שפות סימנים...
אל הספר