בשער הקודם אימצנו נקודת מבט מיקרוסקופית : לקחנו 'אורגניזם' מסוים — שפת הסימנים הישראלית — וחיטטנו בקרביו כדי לעמוד על התאים והמרקמים המרכיבים אותו . בשער הנוכחי אנו יוצאות משולחן הניתוחים לעולם הרחב, ובודקות את המארג ההיסטורי, החברתי והקהילתי שבו אורגניזם זה מתקיים . נקודת המבט שלנו עדיין בלשנית ; אנו עוסקות בשפה עצמה . אך שפה אינה מתקיימת בנפרד מדובריה — היא צומחת ומתפתחת יחד איתם, ובזכותם היא קיימת . קשרים אלו יעמדו במוקד ענייננו בשער זה . שאלה מעניינת הנוגעת לכל שפה היא כיצד נוצרה השפה, מתי היא 'התחילה' וכיצד השתנתה לאורך הזמנים . באשר לשפת הסימנים הישראלית הדבר מעניין במיוחד, שכן זוהי שפה צעירה הקיימת כמה עשרות שנים בלבד, ובשל גילה הצעיר, לא מן הנמנע שנוכל לעקוב אחריה כמעט מרגע התהוותה . בנסותנו לחקור את תולדות השפה מצאנו שהיא קשורה קשר עז להתפתחות קהילת החירשים בארץ וכן להתפתחות מערכת החינוך לחירשים . לפיכך כל ניסיון לעקוב אחר מקורותיה של השפה ואחר השינויים שעברו עליה מחייב גם בחינה של ההקשרים ההיסטוריים-החברתיים שהביאו להתהוות הקהילה שבה היא נוצרה . הפרק האחד עשר סוקר בקצרה את הי...
אל הספר