סדר המילים 159 הקניין בצירופי שייכות ( بَيْتُآلْكاتِبِ ‘bayt - u l - katib - i’ 'בית הסופר' ) . באנגלית לעומת זאת סדר המילים הפוך : בעל הקניין קודם לקניין : ‘My son’s dog’ . אם נבדוק צירופי קניין לפי קריטריונים של ארגון המסר, מסתבר כי בדרך כלל בעל הקניין הוא האלמנט הידוע לדובר ולנמען, והוא המשמש כעוגן או כמסגרת הכללית מבחינת העברת המידע . הקניין, לעומת זאת, ידוע פחות ונשען מבחינת המידע שהוא מעביר על בעל הקניין . בצירוף אחיו של בעלי, שם העצם בעלי הוא הידוע יותר מבין השניים, והוא המשמש כמסגרת התייחסות להעברת המידע . ההבדל בין שני חלקי הצירוף מתחדד כאשר אחד מהם הוא שם פרטי . שם פרטי הוא מטבעו מיודע . יתרה מזו, הוא מייצג אדם אחד מסוים, ולא קבוצה של אנשים או של עצמים . ואכן, בצירופי שייכות שמות פרטיים מציינים לעיתים קרובות את בעלי הקניין, כמו בצירוף האח של דני . הם מוזרים מאוד בתור הקניין עצמו : דני של האח . שם פרטי יכול להיות הקניין בצירופי שייכות רק אם שני השמות הם שמות פרטיים ( או שמות המייצגים אדם אחד בלבד, כגון אמי ) : דני של רותי . מצירוף זה משתמע כי יש כמה 'דנים', ואנו בוחרים להתייחס...
אל הספר