דקדוק במרחב — ההתאמה בפועל 113 "רברס"' ( backwards verbs ) , שכן התחושה היא שהיד 'מסתכלת' קדימה אך נעה אחורה . ב . 1 לקחת 2 ( 'אתה לוקח ממני' ) א . 2 לקחת 1 ( 'אני לוקח ממך' ) איור 5 . 5 : פועלי התאמה שההפניה והתנועה בהם בעלות כיוון מנוגד ההשוואה בין שני סוגי הפעלים מראה כי לכיוון התנועה ולהפניה של היד יש שני תפקידים שונים בשפה : כיוון התנועה מייצג את התנועה של החפץ המועבר במרחב . כיוון התנועה יהיה תמיד מהבעלים הקודמים של החפץ ( נקודת המוצא ) לעבר הבעלים החדשים ( נקודת היעד ) . ואילו ההפניה מייצגת את ההיבט התחבירי : היד תמיד פונה לכיוון המושא ( העקיף ) התחבירי . ניתן לנסח זאת באמצעות שני העקרונות הבאים : א . כיוון ה ת נ ו ע ה בפועלי התאמה הוא מנקודת ה מ ו צ א לנקודת ה י ע ד . ב . כיוון ה ה פ נ י ה בפועלי התאמה הוא ל מ ו ש א ה ת ח ב י ר י . אם כך, פועלי התאמה הם פעלים מורכבים . הם מראים לנו בצורתם גם את כיוון התנועה של החפץ ( מהמוצא אל היעד ) וגם את התפקיד התחבירי של שמות העצם המשתתפים בפעולה, באמצעות ההפניה . נוסף על ציון ההתאמה למוצא וליעד, וכן התאמה למושא, מקודדים פועלי ההתאמה בשפת ה...
אל הספר