דקדוק במרחב — מערכת הכינויים 101 ואיור 10 . 4 . ב ) . המיקום של הגו העביר את המידע בדבר זהותו של המדבר, ולכן לא היה צורך להוסיף את כינויי הגוף אינדקס א ו- אינדקס ב . מסמן ילדאיש שלג איש שלגילד איור גאיור באיור א מסמן = איש שלגמסמן = ילד איור 9 . 4 : תרשים הסטת זהות ב . המספר כאיש השלגא . המספר בתפקיד הילד איור 10 . 4 : הסטת זהות בסיפור א י ש ה ש ל ג השימוש בהסטת זהות מזכיר במקצת שימוש בדיבור ישיר בשפות מדוברות . במשפט דני אמר לי : 'אני לא רוצה לאכול גלידה' . המשפט הנתון במרכאות נאמר על ידי הדובר, אך בשמו של דני . בעת דיבור ישיר הדובר מקבל עליו כביכול את זהותו של שם עצם אחר ( דני במקרה שלנו ) . משום כך כינוי הגוף אני שבמשפט המשועבד אינו מייצג את הדובר אלא את דני . דיבור ישיר הוא אחד התפקידים הדקדוקיים של הסטת הזהות, אך איננו התפקיד היחידי . באמצעות הסטת הגו לנקודת ההתייחסות של שם עצם מסוים, יכול המסמן להעביר גם את מחשבותיו ואת רגשותיו, או באופן כללי יותר — את נקודת מבטו של אותו אדם . ההסטה מתבצעת בדרך כלל באמצעות הסטת הגו ( בעיקר חגורת הכתפיים ) לכיוון נקודת התייחסות מסוימת, אך לעיתים
אל הספר