דקדוק במרחב — מערכת הכינויים 93 אם האדם שהכינוי הוא מתייחס אליו נמצא בסיטואציית השיח, הרי ברור שהדרך הפשוטה ביותר להתייחס אליו בשיח היא להצביע עליו . אך מה קורה אם אנו מדברים על מישהו שאינו נמצא בקרבתנו ? במקרה כזה שפות הסימנים משתמשות בשיטה הבאה : המסמן יוצר שייכות ( קשר ) בין שם העצם שאינו נמצא בסיטואציית הדיבור לבין נקודה שרירותית בחלל . ניתן לעשות זאת על ידי סימון שם העצם ומייד אחר כך להצביע על נקודה כלשהי בחלל . מאותו רגע בשיח נקודה זו משויכת לשם העצם שקושר אליה, וכל הצבעה של המסמן לכיוון נקודה זו, כמוה כהתייחסות חוזרת לשם העצם . לכן נקראת נקודה זו בשם 'נקודת התייחסות' ( reference point ) . בתעתיק של שפות סימנים מקובל לכנות סימן זה בשם 'אינדקס', שכן על ידי יצירת שיוך בין שם עצם לנקודה במרחב, אנחנו כביכול נותנים לשם עצם זה 'מספר קטלוגי' או אינדקס . האותיות התחתיות בסוף המילה מציינות נקודות התייחסות שונות במרחב ( איור 1 . 4 ) . תינוק אינדקס א א איור 1 . 4 : יצירת נקודת התייחסות בין שם העצם תינוק לנקודה בחלל 3 נוסף, הוא ייתן לו נקודת התייחסות אחרת . אם המסמן רוצה לדבר על רפרנט וכך, כ...
אל הספר