המרכיבים הבסיסיים של המילה בשפת סימנים 53 האחרונה, כדוגמת שלום ) ומילים מלעיליות ( ההברה המוטעמת בהן היא ההברה שלפני האחרונה, כדוגמת כלב ) . שתי מילים יכולות להיות זהות בכול פרט להטעמה, כדוגמת צמד המילים רצה ( מלשון ל ר ו ץ , הווה נקבה ) — רצה ( מלשון ל ר צ ו ת, עבר נסתר ) . גם בשפות סימנים יש צורות שונות של מילים . כל סימן מורכב משלוש הקטגוריות שזיהינו : תבנית כף יד, תנועה ומיקום . סימנים נבדלים זה מזה בסוג התנועה, במספר הידיים ( חד-ידני או דו-ידני ) וכן במרכיבים לא-ידניים, כגון הבעות פנים ותנוחת הראש . א . סימנים חד-ידניים או דו-ידניים אחד המאפיינים המיוחדים של שפות סימנים הוא קיומם של שני איברי הגייה זהים ועצמאיים — שתי הידיים . רבים מהסימנים הם סימנים חד-ידניים, המבוצעים באמצעות יד אחת ( כדוגמת ללמוד ו- לאכול באיור 3 . 2 ) , אך יש גם מספר ניכר של סימנים דו-ידניים, שבהפקתם מעורבות שתי הידיים . סימנים דו-ידניים יכולים להיות סימטריים או לא-סימטריים . בסימנים הסימטריים, לשתי הידיים אותה תבנית כף יד, והן מבצעות את אותה התנועה ( איור 8 בסימנים הלא-סימטריים יד אחת נייחת, 5 . 2 . א : 'פָ' ...
אל הספר