כל שפה מורכבת מכמה רמות מבניות : רמת המילה ; רמת הארגון הפנימי של המילה — כיצד חלקי המילה השונים מאורגנים זה ביחס לזה ; רמת הצלילים — אבני הבניין המרכיבות את המילים ואת חלקי המילים ; ורמת צירופי המילים והמשפטים . כל שפה ממלאת גם מגוון של תפקידים תקשורתיים : בעזרת שפה ניתן להעביר מידע, ניתן לבקש מידע, ניתן לגרום למישהו לעשות דבר מה ; ניתן להשתמש בשפה כדי לדבר על השפה עצמה, כפי שאנו עושים בספר זה ; וניתן להשתמש בשפה כחומר גלם ליצירת אומנות — סיפורת ושירה . תכונות מבניות ותפקודיות אלו מאפיינות את השפות האנושיות ומייחדות אותן . רובנו רגילים להתייחס לאפיונים אלו מנקודת המבט של שפות מדוברות . אך כיצד הם באים לידי ביטוי בשפות סימנים ? השער הראשון 'המבנה הלשוני של שפת הסימנים הישראלית' עוסק בכמה היבטים מרכזיים במבנה הלשוני של שפה זו . בפרקיו השונים נפרוס לפני הקוראים כמה מהמנגנונים שבהם משתמשת שפת הסימנים הישראלית כדי למלא את מגוון תפקידיה הלשוניים והתקשורתיים . השוואות תכופות עם עברית ועם שפות מדוברות אחרות יסייעו בידינו להכיר מבנים הנראים שונים ומשונים לכאורה, ואף יאפשרו לנו לעמוד על נקודות ...
אל הספר