רינת קדמי-רינסקי ודניאל דבש 757 בישראל ( 2023 Hartogsohn & Zadoff, ) . ככלל, התנועה הפסיכדלית מזוהה עם חירות אישית ורוחניות, הרחבת גבולות התודעה, חקר עמוק של הזהות הפנימית וחיבור בלתי-אמצעי לטבע ולרוח ( 2015 Richards, ) , לעיתים בהתנגדות לנורמות החברתיות המקובלות . במשך השנים סצנת הטרנס הישראלית נעה מהשוליים החברתיים למרכז, הרבה בזכות התפתחותה של תעשייה וכלכלה פסיכדלית מקומית ( 2023 Hartogsohn & Zadoff, ) , הכוללת את תופעת מסיבות הטבע . מסיבות אלו משויכות לקבוצות המכונות ׳שבטים׳, ביניהן שבט ה׳נובה׳ המאורגן בצורה בלתי פורמלית אך קהילתית מאוד . הן מאורגנות בידי מפיקי מסיבות שהם גם מנהיגי השבט . במושגים של יחסי אובייקט נציע להתבונן במפיקים כממלאים את תפקיד האב בהחזקת השבט, במיוחד לאחר השבעה באוקטובר . הכוכב המעברי של מסיבות הטבע אפשר לראות את מסיבת הטבע כמרחב מעברי-משחקי ייחודי ( ויניקוט, 7991א ) , הממוקם בין מציאות אובייקטיבית לחוויה סובייקטיבית, בין חוץ לפנים . מרחב זה מציב מֵמד מציאותי של חיבור ושייכות לקהילה לצד מֵמד רגשי-חווייתי של חיבור והתמזגות, שאפשר לתארו כציפה תוך-רחמית המנותקת ...
אל הספר