138 שמעון לוי המעתק מה"שָם" שבגולה אל ה"כאן", ואת השינוי מעמדות הלכתיות, האוסרות העלאת קטורת על הבמות, לעמדות חילוניות המעודדות ואף מקדשות את האמנות ומגייסות אותה לאידיאולוגיה החדשה . בעוד ה"מקטרים בבמות" המקראיים נדחו בשאט נפש ורוח מצד הנביאים, העלו הבימות העבריות בהצגות ובמסכתות קטורת תיאטרון לאידיאולוגיה הציונית, למוסדותיה ולקהל . אדמת הארץ עצמה הפכה לבימה שעליה, כאן ועכשיו, כמו בתיאטרון, מתאחד החזון הציוני עם עולם תיאטרוני המציגו ומייצגו . 2 במושבים, מתי שפרירי מנה כ- 250 דרמות מקראיות בעברית . בקיבוצים, בבתי ספר ובתנועות הנוער, שקיימו פעילות ענפה של תיאטרון חינוכי, הועלו עיבודים לאין ספור של מגילת רות, של שיר השירים או של מעשה בת יפתח למשל, וכן קטעי נבואה ומסיפורי בראשית, יהושע, שופטים ומלכים . המסכת, כסוגה של תיאטרון עממי מונחה, הייתה אופיינית לתיאטרון העברי גם מבחינת תפוצתה 3 היא בוצעה על פי רוב תחת כיפת השמיים הרחבה בקרב קהלים רבים . ושובצו בה קטעים מהתנ"ך . הזמן, יסוד מרכזי בכל תיאטרון כמִמצע טקסי שמהותו היא ההווה הנוכח, היה מרכיב מהותי בעיצוב של הצגת המחזות המקראיים וההיסטורי...
אל הספר