42 פרק רביעי עם אחיהם שאינם מחוננים . בין היתר המליצה בו להורים לא ליפול בפח ההשוואה בין האחים והאחיות ; לא לטפח את הילד המחונן כמי שמייצג את המשפחה ועליו גאוותה ולא ללחוץ לקבל אחים או אחיות של הילד המחונן לכיתת מחוננים רק כדי למנוע קנאה . מנגד, היא הציעה להעצים אצל אחיו ואחיותיו של הילד המחונן את היכולות הלא אינטלקטואליות ( למשל, יכולת ספורטיבית, יכולת מוזיקלית או יצירתיות בכתיבה ) ולתת להן מקום משמעותי . משיחות בלתי-פורמליות של מחברי הספר עם הורים למחוננים עלה כי באופן כללי, הם מעורבים יותר מהורים לילדים "רגילים" בנעשה בבית הספר ובכיתה . עוד עלה בהן כי לא פעם הילד המחונן תופס את מקום המבוגר האחראי, במיוחד אם להורים יש קשיי שפה, וכי הוא נחשב לגאוות המשפחה . במחקר אחר ( 2023 , . Peebles et al ) רואיינו 12 הורים לילדים מחוננים בגיל בית הספר היסודי . הראיונות הוקלטו ותומללו, ומניתוח התוכן עלה כי בחלק מהמקרים התארגנה המשפחה סביב הצרכים של הילד המחונן . לאורך זמן הובילה ההתמקדות הזאת לתשישות פיזית ואמוציונלית בקרב ההורים . תפיסות של מורים לילדים מחוננים במחקר מ- 2005 העבירו שאלונים ל- 95 מ...
אל הספר