374 יהודה שנהב-שהרבני שהמחאה לא הייתה עשויה מקשה אחת והכילה זרמים מגוונים היא הכילה למשל מאבקים של איגודים מקצועיים ( שחלקם התקיימו עוד לפני המחאה ) כמו מאבק עובדי הקבלן ושביתת עובדי "חיפה כימיקלים", מאבקים נגד רשתות השיווק, ונגד אילי ההון תופעה זו מלמדת על הצורך להפריד בין הזרמים, על מנת להשוות בין "מחאת רוטשילד" ובין פעולת הקבוצות הרדיקליות שבשוליה, שכללה פלישות לבתים נטושים, הקמת מאהלי נגד בגינת לוינסקי, בשכונת התקווה, ביפו, בבת ים ובשכונת ג׳סי כהן בחולון ואיתם הקמת "מאהלי הפריפריה" מחוץ לגוש דן פעולות אלו יצרו "מחאות מקבילות" שהתפתחו לצד הזרם המרכזי שבו אני מתמקד במסה זאת 5 אוהלי הנגד הציגו עמדה רדיקלית שתקפה את המגמות האנטי-דמוקרטיות בכלכלה-הפוליטית בישראל וחשפה את ההיגיון המפוצל שלה חלקם גם תקפו את "מחאת רוטשילד" בזמן אמת כפי שאטען בהמשך, האופי הקרנבלי שקיבלה המחאה אפשר להכיל בתוכה גם את הקבוצות הרדיקליות יותר 6 למרות כל ההיבטים החשובים הללו, אני מבקש להעמיד את הזרם המרכזי של המחאה לדיון ביקורתי דיון כזה מצריך אותנו לדחות לרגע את הסנטימנט הטבעי האוהד ולהביט במחאה מתוך חשד העובדה ...
אל הספר