וַיֹּאמֶר אֶל נַעֲרוֹ, עֲלֵה נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ יָם... וַיְהִי, בַּשְּׁבִעִית, וַיֹּאמֶר הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף־אִישׁ, עֹלָה מִיָּם, פייטרו פרבוני, 1810

372 שבעה 'חלונות' בספר זה והם מעניקים הצצה לנופיה השונים של העיר, כפי שנחוו על ידי המטיילים בה . זווית ראייה נוספת של נופי הכרמל וסביבתו היא זו המציגה ציורים דמיוניים לחלוטין, פרי עבודתם של אומנים ששיקפו בעבודתם בעיקר את השפעתה של התפיסה הדתית שממנה הם שאבו את הרעיון לתוכני הציור, ואת השפעתה רבת השנים של האומנות הנוצרית והתפתחותה . בחרתי שלא לכנות פרק זה כ'חלון', שכן לא נשקף ממנו נוף מציאותי ; שם הפרק 'הכרמל המקראי' והדפסיו מתארים את נופיו המדומיינים של הכרמל והקישון כרקע לשני אירועים מקראיים מכוננים — אירוע עלייתו של אליהו לפסגת הכרמל עם גמר הבצורת, ואירוע הרג נביאי הבעל על גדות הקישון . האומנות הנוצרית הושפעה בתחילתה רבות מהאומנות ההלניסטית ולכן ניתן למצוא בציורי המאות הראשונות תיאור דמויות מקראיות המוצגות כפילוסופים יוונים או כלוחמים הלניסטים . בימי הביניים רווח דימוי המזרח בהלימה לתפיסת המקרא כחסר מסגרת זמן, שבו אירועי העבר נחוו כנוכחים בהווה וכנכונים תמיד, כשההווה ואחרית הימים מתרחשים בו-זמנית וללא הפרדה ביניהם . התפיסה נבעה ממוחשיות הצגת ההיסטוריה הדתית על ידי הכנסייה בשילוב אמונ...  אל הספר