שולחן השבת הוא בית הספר של העם היהודי . זו לא הגזמה . ככל שאני מתבגרת, אני שמה לב עד כמה סעודות השבת עיצבו את האישיות שלי, ומעצבות כעת את ילדיי . ההיסטוריה היהודית נכתבה בהרבה מקומות : בהר סיני, בארץ ישראל, ביציאה לגלות ועוד . היא הועברה בבתי המדרש, לאורך אלפי שנים של לימוד תורה . אבל בעצם, היא נכתבה לא מעט גם סביב שולחן השבת . שם, בין המטבח לסלון, המסורת עוברת מדור לדור . שם סיפרו סיפורים . שם העבירו מסורות . שם ילדים שמעו לראשונה על אברהם אבינו, על יציאת מצרים ועל ירושלים . שם שאלו שאלות . שם התווכחו . שם שרו . מלכויות קמו ונפלו, משטרים התחלפו, עמים נעלמו, אבל יהודים המשיכו לשבת סביב השולחן בליל שבת וביום שבת . לאכול, לברך, לשיר ולספר את הסיפור שלהם . חמין, קוסקוס, גפילטע-פיש או חריימה — במרכז השולחן עומדים לא רק האוכל הטעים, לא רק הציפייה והטרחה הרבה לאורך השבוע, במרכז השולחן עומדת הזהות היהודית המשותפת שלנו . אז מי אמר שבתי הספר סגורים בשבת ? 148 שבתהשבת נתחיל מהבסיס : יש לאכול בשבת שלוש סעודות . אחת בליל שבת ושתיים ביום השבת . הסעודה שלפנינו, אחרי התפילה בבוקר, היא הסעודה השנייה מ...
אל הספר