"מקדש ראשון מפני מה חרב ? מפני ג' דברים שהיו בו ‑ עבודה זרה, וגילוי עריות ושפיכות דמים" ( בבלי יומא ט ע"ב ) . עבודה זרה שעבדו ישראל בבית ראשון לא רק הייתה הסיבה לגלות, אלא היא עצמה סימן ההיכר הבולט לגלות הפנימית ולאובדן הדרך שהחלו קודם . כאן נכנסה האומה לדילמה לא הכרתית משמעותית . מחד גיסא, אומה ששאבה בעבר מוטיבציה לממלכתיות מתוקף אידיאלים גבוהים וערכי מוסר שואפֵי אין ‑ סוף לא הייתה מסוגלת להסתפק פתאום בפנייה לאליליות נמוכה . תאוות רצח ורצון לעוצמה שאולי ממריצים שושלות ומלכויות נוכריות להתעצמות וצמיחה נלהבת, לא יכלו לתת מענה לאומה שהתעדנה בשאיפה לאידיאלים אלוהיים . מאידך גיסא, את השאיפה לאידיאלים אלוהיים כבר איבדו לאחר הטשטוש הזהותי עם הטמיעה בתרבויות האזור . כך נותרו ישראל קירחים מכאן ומכאן, בלי תשתית ערכית והשראה לביסוס הממלכתיות . על אודות הגבורה הממלכתית המיוחדת לישראל כתב הרב קוק : ד' צבאות הוא ד' אלוהי ישראל, וצבאות ישראל צבאות ד' הם . ברוחנו ועצמות נשמתנו חרותים במכתב אלוהים כחו וגבורתו של יוצר בראשית . . . גבורתנו עדינה היא, אי ‑ אפשר שתהיה גבורת חרבן וכליון . . . היא בכל תכסיס...
אל הספר