קיבלו את התורה . זה היה מהלך מצידם, ואילו הניסוח על נתינת התורה על ידי ד' הוא מטפורה לאותה קבלה . התורה כפי שהיא בידנו כיום הנה תוצר הזהות הלאומית שלנו, מי שאנחנו, בצירוף הסיפור הלאומי הייחודי של עם ישראל, התרבויות והאירועים שהשפיעו על הביטוי של האידיאלים באומה ועיצבו אותם . לימוד התורה שלנו ‑ הסוגות הספרותיות והאמצעים השפתיים, המיתוסים שעימהם המקרא והתורה שבעל פה מתכתבים, שיטות הלימוד והדגשים המשתנים, ההלכה והמנהגים על כל פרטיהם לפי חילוקי העדות ‑ הכול הוא תוצר של תהליך טבעי ‑ היסטורי שבו השאיפה לאידיאלים האלוהיים יוצאת מהכוח אל הפועל בהתאם לתהליכים הפנימיים ולתנאי הסביבה המשתנה שבתוכה התפתחנו . דוגמה קלאסית אפשר למצוא בתיאור התפתחות "עַיִן תַּחַת עַיִן" ( שמות כא, כד ) במאמרו של אחד ‑ העם : החוק הזה נמצא אצל כל העמים הקדמונים ‑ אצל ההודיים, המצריים, היוָנים, הרומאים וכו' ‑ ומקורו עמוק בתכוּנת נפש האדם הקדמוני, שרגש הנקמה היה בוער כאש בקרבו ואי אפשר היה לכבותו אלא בדם . והינה מוצאים אנו בישׂראל שהחוק המפורש הזה מתפרש אחר כך בתורה שבעל פה בניגוד לפשוטו, כאילו היה כתוב : ממון תחת עין . ...
אל הספר