ארוכים שהוצבו צמוד לקירות בחלקה האחורי של הכנסייה, בניצב לספסלי המבוגרים . יושביהם צחקקו למראה שלושת הזרים שנכנסו נבוכים אל משכנם . נראה לי שזה מצא חן בעיניהם . ג'ון התקדם והתיישב עם הגברים . הילדים על אחד הספסלים הצטופפו בינתיים והציעו מקום לשני האורחים הצעירים . אני הצטרפתי אליהם גם בלי הזמנה . ודאי נראיתי זר ומגוחך . הכומר לא היה מקומי, כפי שהעיד מיד עורו הבהיר . מאוחר יותר יספר לי ג'ון שהכומר, האב מונסרטו, הגיע אליהם מספרד . הוא נשלח על ידי הכנסייה הקתולית להנהיג את הקהילה הקטנה הזו בכפר הקטן בחבל ארושה . זה היה לצנינים בעיני הגברים, ציין ג'ון, אבל הנשים העריצו אותו . המיסה התמשכה . בלי אות שיכולתי להבחין בו קמו כעשרים נשים ממקומן, הסתדרו בחצי גורן, פניהן אל קהל המאמינים, ופצחו בשירת גוספל . זו הייתה מקהלה מיומנת . קל היה לזהות את האישה עם קול הבס וגם את הצעירה עם קול הסופרן . אז, באחת, קמו כל הילדים והצטרפו לשירת המקהלה . זה היה מרשים . אפשר היה להבחין שהילדים תרגלו זאת פעמים רבות . הביצוע המשולב הזה של הנשים והילדים היה מלא קסם . אני ונכדיי החלפנו מבטים מהוססים . לעמוד יחד איתם א...
אל הספר