עד שהסופה תחלוף 70 אבל כשהוא אומר שלום קולו מפתיע אותי — הוא עדין, מעט גבוה . הם מתיישבים בכורסאות ומסתכלים עליי בציפייה . אני מתבוננת בהם וממתינה רגע, אולי אחד מהם ידבר ראשון, אבל זה לא קורה . לכן אני פותחת ומבקשת מהם לספר לי על עצמם . גלית נענית ראשונה . שניהם בני ארבעים, היא אומרת, ויש להם שני ילדים, בת אחת- עשרה ובן תשע . הם נשואים שתים-עשרה שנה וחברים כבר שמונה- עשרה שנה . היא רהוטה וקולחת, עניינית מאוד . היא עובדת בהיי- טק כמנהלת פרויקטים, וגיא עורך דין ובעל משרד עצמאי . "ואנחנו כל הזמן רבים . איבדנו את היכולת לתקשר . " שלב ההיכרות הסתיים מבחינתה, והיא משתתקת . אני מביטה בגיא, אבל הוא מביט בטלפון . גלית מגלגלת עיניים בייאוש . "נו, תכבה את זה . למה אתה לא יכול לכבד ? " "סליחה," הוא מחייך אליי חיוך מתנצל ומכבה את הטלפון . "את רואה ? אנחנו לא מפסיקים לריב," הוא אומר, "כל דבר, אפילו הנושא הכי סתמי, הופך לעילה לריב . אני כבר לא יודע איך לדבר איתה . היא ישר נעלבת מכל דבר . מה לא מכבד ? הייתה הודעה בוואטסאפ, עניתי, מה קרה ? היא ישר מתעצבנת, וזהו — היא לא תדבר איתי עכשיו שבוע . שבוע של ש...
אל הספר