סכין 182 . . . "אל תבכו עליי," אמר לחבריו . "אני אדם בר מזל . היו לי עשר שנים יותר ממה שאני או מישהו אחר ציפה . צ'ופר טהור . ושלא תשכחו את זה . " זאת הייתה דרך טובה לחשוב על זה . עכשיו, כל יום בחיים הוא צ'ופר . תודה, ריי . וגם אני יכול "לקרוא לעצמי אהוב", הרגשתי שאני "אהוב עלי אדמות" . שנוא, כן, גם זה, אבל "אהוב" גובר על כל שנאה . אלייזה ואני החלטנו שלא נחשוב לטווח ארוך . נהיה אסירי תודה על כל יום של צ'ופר ונחיה אותו במלואו ככל הניתן . כל יום היינו שואלים את עצמנו : איך אנחנו היום ? איפה הדברים עומדים כרגע ? מה יהיה טוב לעשות היום, בסדר לעשות שוב, ואם כן איך נעשה את זה, ועם מי ? את עשייתו של איזה דבר עלינו לדחות עד שהאינסטינקטים שלנו יגידו אחרת ? קצר-טווחיִזם הפך לפילוסופיה שלנו . האופק היה רחוק מדי . לא יכולנו לראות כל כך רחוק . בשבוע שלפני חגיגת יום האהבה שלנו, "עיר הניצחון" יצא לאור, וקבלת הפנים שלו שימחה את ליבי . הוצאתי ספרים טובים ופחות טובים, אבל ספר זה היה מיוחד, גם מסיבות ברורות מאליהן — שעדיין הייתי בסביבה כדי לחזות בזה — אבל בעיקר בגלל מה שאולי נשמע פחות מובן מאליו : שהביקור...
אל הספר