סכין 14 אחרי זה יש הרבה מהלומות, לצוואר, לחזה, לעין, לכל מקום . אני מרגיש שהרגליים שלי קורסות תחתיי ואני נופל . יום חמישי, 11 באוגוסט, היה הערב התמים האחרון שלי . הנרי, דיאן ואני טיילנו ללא דאגה בשטח המכון ואכלנו ארוחת ערב נעימה ב-" 2 אֶיימס", מסעדה בפינת אזור הפארק הירוק הנקרא ״בֵּסטוֹר פלאזה״ . העלינו זיכרונות מהרצאה שנשאתי שמונה-עשרה שנים קודם לכן בפיטסבורג, על חלקי ביצירת "הרשת הבינלאומית של ערי מקלט" . הנרי ודיאן נכחו בהרצאה וקיבלו השראה להפוך גם את פיטסבורג לעיר מקלט . הם התחילו במימון בית קטן אחד ובמימון משורר סיני, הואנג שיאנג, שלמרבה הרושם כיסה את הקירות החיצוניים של ביתו החדש בשיר באותיות סיניות גדולות בצבע לבן . הנרי ודיאן הרחיבו את הפרויקט בהדרגה, עד שהיה להם רחוב שלם של בתי מקלט, "דרך סַמְפְּסוֹנְיָה", בצד הצפוני של העיר . שמחתי להיות בשטקווה, לחגוג את ההישג שלהם . מה שלא ידעתי זה שהרוצח-בפוטנציה שלי כבר היה נוכח בשטח של מכון שטקווה . הוא נכנס באמצעות תעודת זהות מזויפת, עם שם בדוי שהורכב משמותיהם האמיתיים של קיצונים מוסלמים שיעים ידועים, ואפילו כשהלכנו לארוחת ערב וחזרנו לב...
אל הספר